פינה זו נועדה לשתף אותך ברעיונות ומחשבות שמנסיוני עוזרים לנו לעזור לעצמנו. כמובן, היא אינה מחליפה טיפול פסיכולוגי. אני מזמינה אותך לקחת ממנה מה שמתאים לך.
הילד שלי צריך טיפול?!
בשבועות האחרונים התייעצו איתי כמה הורים, לגבי השאלה האם הילד/ה שלהם צריכים טיפול.
השאלה הזאת הרבה פעמים פוגשת אותנו כהורים במקומות רגשיים לא פשוטים. אנחנו נוטים לצרף אליה "משקל עודף" של חרדה ואשמה, ותחושה שאולי הילד שלנו לא בסדר, ואולי אנחנו לא בסדר. לעיתים חרדה לאן המטפל יוביל, ועוד…
אז קודם כל, כדאי לנקות את "המשקל העודף". אנחנו לא גיבורי על, ולעיתים אנחנו וילדינו צריכים עזרה. ההתגייסות לצורך העזרה הזו אומרת הרבה על הנכונות שלנו להתגייס למען ילדינו. לדעתי, כל משפחה יכולה להשתמש בעוד עין מבחוץ ועוד יד עוזרת בשלב זו או אחר. אנשי המקצוע הם תמיד יועצים, כשההורים הם אלה שבוחרים ומחליטים ומחזיקים באחריות העל לתהליך. הדברים האלה נכונים לפניה לאנשי מקצוע בכל תחום, אם זה רפואת ילדים, ריפוי בעיסוק, אבחון או טיפול.
ועכשיו לעצם העניין – כשאנחנו מסתכלים על התפתחות ילדים (ובכלל) אפשר להבחין בכמה תחומים:
התחום החברתי – עד כמה לילד שלך יש חברים במידה שעונה על צרכיו במסגרות שונות בהן הוא נמצא.
התחום הלימודי – עד כמה הילדה שלך יכולה להתפתח בקצב הנדרש ממנה במסגרות השונות – גן, בי"ס, בי"ס תיכון. עד כמה היא "מסתדר/ת" עם הגננת או המורה – הן במענה על הדרישות, והן בהרגשה שרואים אותה והיא יכולה לבטא את יכולותיה.
כמובן שרצוי וכדאי -עד כמה מתלווה הנאה, סקרנות ועניין לתהליך. לצערנו, עבור ילדים רבים החוויות האלה לא בהכרח מתלוות ללימוד במסגרת. אך חשוב שהן יהיו נוכחות, גם אם זה בחוג או בעיסוקים אחרים.
התחום הרגשי – מה מצבי הרוח השכיחים של הילד שלך? עד כמה הוא יודע לטפל במצבים רגשיים לא נעימים? עד כמה הוא חווה מצבים רגשיים נעימים?
התנהגות – עד כמה הילדה שלך יודעת לשלוט בהתנהגות ועד כמה עומדים לרשותה מגוון התנהגויות? עד כמה היא יודעת, למשל, לבטא כעס במצבים שבהם הדבר דרוש ולהתאפק במצבים שבהם הדבר דרוש?
התחום הגופני – האם הילד שלך מתמודד עם אתגרים בתחום זה כמו מחלה כרונית? כאבי ראש ובטן? שונות גופנית מורגשת?
בקשת עזרה – עד כמה הילד שלך משתף? יודע לפנות לעזרה?
עכשיו, אחרי שסקרנו את כל זה, אפשר להבחין בין שלושה מצבים. דימוי של רמזור יכול לעזור לנו:
אור ירוק – הרוב בסדר. הילדה שלך בסה"כ מתפקדת ומרגישה טוב. כמובן, לכל ילד ולכל אדם גם במצב הזה יש תחומים שמאתגרים יותר, שאפשר לעזור, אבל בסה"כ בסדר, ואת/ה כהורה מרגיש/ה שהעזרה והליווי שאת/ה נותן בסה"כ מספיקים.
אור צהוב – הילד שלך חווה קשיים. הם לא "צועקים לשמים", אבל לא קל לו. למשל, הוא מתקשה למצוא חברים, יש "חריקות" עם המורים בביה"ס אבל לא מזמנים אותך כל יומיים לשיחות הורים, ועוד..
אור אדום – יש קשיים חריפים. למשל: המורה/הגננת מסבה את תשומת ליבכם לכך שהילדה במצוקה, הילדה אומרת שמאד קשה לה והיא רוצה עזרה, הילדה/נערה אומרת שהיא רוצה למות או מתנהגת בצורה שמסכנת אותה.
ואחרי שהבחנו בין המצבים –
ב"אור אדום" – הכרחי להתייעץ.
ב"אור צהוב" – רצוי מאד להתייעץ.
ב"אור ירוק" – טיפול תמיד יכול לעזור אבל אתם לא תפנו וזה בסדר גמור, כי אין צורך "בוער" ויש דברים אחרים שדורשים טיפול.
הרבה פעמים אנחנו לא בטוחים מה המצב – אפשר לפנות ולהתייעץ האם דרושה עזרה.
ועוד מילה לסיום – טיפול היא מילה רחבה, היא יכולה לכלול עבודה עם הילד, עבודה משפחתית, יעוץ להורים, לפי הצורך, ולפי הבחירה והרצון המשותפים שלכם ושל המטפל/ת. במידה ופונים לטיפול חשוב לבדוק שיש "כימיה" ושהגישה של המטפל מספיק מתאימה לכם.
אז ההמלצה להשבוע – לבדוק האם ובאיזה תחומים הילד שלכם צריך עזרה. לבדוק האם העזרה שאתם נותנים לו מספיקה, או שצריך לצרף "איש צוות" נוסף לזמן מה, ולזכור שאתם כהורים מספקים לילדים שלכם את העיקר, אבל זה בסדר גמור ואפילו חשוב גם להיעזר, כי אף אחד מאיתנו לא יכול לתת הכל ולספק הכל.
היום, השבוע, ובכל יום ויום
שיהיה שבוע טוב!